אתם שואלים אני משיב.

שילחו שאלות לאי מייל msp_intl@yahoo.com הערה: המשיב אינו עורך דין ואין האמור מחייב  ואין האמור ייעוץ משפטי. המשיב אינו נושא באחריות לטעות של מאן דהוא. אין לשאול שאלות מה עליי לעשות במקרה כזה וכזה.





שאלה: איזו וועדה ממנה את השופטים?

הוועדה לבחירת שופטים.

מה מטרת הרפורמה המשפטית?


א. למנות כמה שיותר שופטים בעלי דיעה ימנית ציונית במיוחד בבית המשפט העליון שיושב בסמכות בג"ץ ב. לנטרל את כוחות השמאל מאחיזה והשפעה במשרדי הממשלה. ג. להחליף את היועץ המשפטי לממשלה שבדרך פלא מתמנה להיות שופט עליון. גם אם הוא נבחר כימני בסוף הוא כמו רובינשטיין ומנדלבליט משנים עורם והופכים להיות שמאלנים ממסדיים בבג"ץ. ד. לשנות את המדינה מדיקטטורית נשלטת על ידי שופטי העליון שבדרך כלל בחרו את עצמם לדיקטטורה נשלטת על ידי שופטים שמאלניים שלא מצאו אף עורך דין מרוקאי להיות שופט עליון. כדרך אגב עוד בזמן המנדט הבריטי לפני קום המדינה היו הרבה מאוד יהודים מזרחיים משכילים ביותר ממוצא עירקי וסורי בפלשתינה, לימים מדינת ישראל. ברגע ששופטי העליון ישתנו ויעוותו את החוק לטובת הימניים, הימניים לא יטענו לשחיתות אך השמאלניים יטענו לשחיתות וההיפך. מטרת הרפורמה אינה באמת לשפר את מערכת המשפט.

מהו בג"ץ ומהו בית המשפט העליון?

שם המוסד הוא בית משפט עליון והוא הערכאה הגבוהה ביותר במדינת ישראל. בג"ץ הוא אחד מבתי המשפט שיש לערכאה של בית המשפט העליון סמכות לדון בעניינים של גוף נגד החלטת ממשלה. הציבור מכנה את בית המשפט העליון בג"ץ למרות שהתיאור אינו מדויק. לכל שופטי העליון סמכות לשפוט במספר בתי משפט, מנהלי אזרחי פלילי אזרחי ואחת הסמכויות שלהם היא להיות שופטים בבית המשפט הגבוה לצדק. אם כן, ערכאת העליון כולל מספר בתי משפט: אזרחי, פלילי, מנהלי, בית דין לענייני משפחה ובית משפט גבוה לצדק. כשאומרים בג"ץ קבע, המשמעות שאחד הצדדים בתיק היה מדינת ישראל. כשאומרים בית המשפט העליון קבע המשמעות שלא בהכרח אחד הצדדים היה מדינת ישראל. 

מהם הערכאות המשפטיות במדינת ישראל?

ישנם במדינת ישראל מספר ערכאות וכולם מחולקים ל 3 קבוצות עיקריות. בית משפט שלום, בית משפט מחוזי, בית משפט עליון. ערכאת השלום הכי נמוכה, מעליה ערכאת המחוזי. מעליה ערכאת העליון. תביעות קטנות שייכות לערכאת השלום. המונח ערכאה מתכוון להיררכיה ומה מיקומו בסדר הקביעה המשפטית, משמע איזו ערכאה יכולה לבטל החלטה של ערכאה אחרת. ערכאת השלום יכולה להיות בסמכות של בתי משפט: בית דין לענייני משפחה, בית משפט אזרחי, בית משפט פלילי, בית משפט לעניינים מנהליים. ערכאת המחוזי יכולה להיות בסמכות של בתי משפט: בית דין לענייני משפחה, בית משפט אזרחי, בית משפט פלילי, בית משפט לעניינים מנהליים. ערכאת העליון יכולה להיות בסמכות של בתי משפט: בית דין לענייני משפחה, בית משפט אזרחי, בית משפט פלילי, בית משפט לעניינים מנהליים. לכל אחד מבתי המשפט הללו : משפחה, אזרחי, פלילי מנהלי בג"ץ יש חוקים שונים החוקים אינם זהים. 

בית משפט עליון בסמכות מנהלית יכול לבטל החלטה של מחוזי בסמכות מנהלית. מחוזי בסמכות מנהלית יכול לבטל החלטה של סמכות שלום בסמכות מנהלית.

מהו בג"ץ?

בית משפט גבוה לצדק. זהו בית משפט שדן בעתירה של גוף או אדם פרטי נגד החלטת ממשלה. כל עתירה אחרת כנגד משרד ממשלה היא עתירה מנהלית שבדרך כלל מקומה במחוזי. שופטי בג"ץ יכולים להיות מאלו שמונו להיות שופטי ערכאת בית המשפט העליון. אחד המחלוקות הגדולות בבג"ץ היא זכות העמידה. זכות העמידה היא מי יכול לעתור לבג"ץ נגד החלטת ממשלה, האם כל גוף בעולם, או רק אדם שנפגע מהחלטת הממשלה. היום כל אחד יכול לעתור מה שמאפשר ליצור לחץ ועומס במערכת המשפט על שופטי העליון. 

איך פועלים גופי התקשורת במדינת ישראל?

לא קיים במדינת ישראל גוף תקשורת שמטרתו לחדש חדשות ולפרסם סקופ, למעט יוזמות קטנות של אנשים כאלו או אחרים שעוסקים ספציפית בנושא מוגדר מראש ואין להם יכול תפוצה גדולה. אין מלחמה על סקופים ואין מלחמה על האמת והצדק. כל גופי התקשורת מתפצלים ל 3 חלקים:
1. ימין פוליטי: עמותות הימניות פורום קהלת, ערוץ 14 , ערוץ TOV, התנועה למשילות ודמוקרטיה וכדומה הם גופי תקשורת לכל דבר. תפקיד גופים אלו לקדם אנשים להיות חברי כנסת על מנת להשפיע. הגופים הללו מקבלים תרומות ענק וממומנים על ידי אוליגרכים, נוצרים אוונגליסטיים "ואוהבי ישראל". שמחה רוטמן צמח מהתנועה למשילות ודמוקרטיה ושותף אידיאולוגי שלו, לכאורה הוא פרופסור אומן זוכה פרס הנובל לכלכלה. גופים אלו לא מעוניינים בהשמעת האמת וגם בדרך כלל לא יתנו במה למי שאינו תומך בהם אידיאולוגית.
2. שמאל פוליטי: כל עמותות השמאל כגון המכון הישראלי לדמוקרטיה, התנועה לאיכות השלטון הם גופי תקשורת לכל דבר. זהה ברעיון לימין הפוליטי. 
3. תקשורת עסקית: ידיעות אחרונות, ישראל היום, גלובס, הארץ (שמאלני) קשת רשת וכהנה וכהנה, נשלטות על ידי טייקונים. אלו גופי תקשורת שמנהלים אסטרטגיה להרוויח כמה שיותר כסף באמצעות זגזוג בדעות פוליטיות. הנאמנות שלהם היא רק לכסף. אין להם אידיאולוגיה.
4. "חייזרים" - NEW1 לא מובן מה האג'נדה שלו. ירון זליכה חייזר פוליטי, יש לו סיכוי נמוך מהסיבה שהוא מתאים לסקנדינביה לא לישראל. אף אחד לא יתן לו להיות שר אוצר, כל הגופים המדוברים מונעים פוליטית ולא מונעים מבחינה תועלת כלכלית.

כל האמור לכאורה. אזכורים של שמות פרטיים הם לתועלת הניתוח ולא הניגוח. 

מדוע מערכת המשפט אינה יכולה להשתפר?

אף אחד לא מעוניין לאבד את כוחו. שופט היא משרה שנניח מכניסה כ 40 שקל לחודש שופט עליון כ 100,000 שקל לחודש חיות מזוז ועוד. מעבר למשכורת אין ביקורת על השופט, גם אם יעשה טעויות או ירמה אי אפשר לפטר אותו. בני המשפחה של השופטים תופסים עמדות מפתח במשק ללא כישורים. נציב תלונות השופטים של פי חוק אמור לבקר את השופטים בהתנהגות אתית הוא חלק מהמערכת, הוא נבחר על ידי שר המשפטים ונשיאת העליון, ועד להיום תמיד הוא היה שופט עליון בדימוס. דמיינו לכם שאתם צריכים לבקר את אבא שלכם בפומבי לעיתים להשפיל אותו על התנהגות כזאת או אחרת? האם תעשו זאת? התשובה לא. נציבי תלונות השופטים הם מלביני עבירות השופטים. הציבור חושב שיש מי שמבקר אותם, הציבור מסכן, הציבור לא יכול לשנות. על כל פוליטיקאי יש תיק במשטרה על עבירות פליליות. ברגע שהוא פועל נגד מערכת המשפט אז הפרקליטות תובעת אותו והשופטים הם 60 אחוז מתוך הפרקליטות.

האם שופטי העליון מעיינים בתיקים לפני דיון?

 שופטי העליון לא קוראים שום תיק למעט תיק מאוד מיוחד, נניח מעיינים קלות בתיק זדורוב. הם מגיעים לדיון, מייצרים הצגה כאילו קראו בסוף העוזרים כותבים הכל. באופן סטטיסטי יש בבית המשפט העליון כ 10000 תיקים בשנה נניח ובכל  תיק יש 3 החלטות לפני דיון (לפני הדיון, בקשה לצו, החלטות רשם וכהנה). המשמעות היא 30,000 החלטות ל 15 שופטים לשנה עוד לפני שהתחיל דיון. 30000 לחלק ל 15 שופטים מדובר ב 2000 החלטות לכל שופט וזאת מבלי בכלל לחשב את הזמן שעל שופט לקרוא את החומרים של התיקים נניח בממוצע 30 עמודים כולל נספחים.  10000 תיקים לחלק ל 15 זה 666 תיקים לכל שופט. נניח בכל תיק יש 3 עמודים לקרוא 30 עמודים כפול 666 תיקים זה 20000 עמודים, לכל שופט. זה לא מציאותי כי במציאות כל תיק זה לא 30 עמודים בחלק מהתיקים שלי היו 200 עמודים וגם 500. בדרך כלל שופט בעליון מגיע לדיון והוא לא עיין  בתיק אפילו לא נגע בו, הוא לומד תוך כדי דיון ומנהל הצגה  קבועה. צריך גם זמן לכתוב החלטות שלפעמים צריך לעיין שוב בתיקים ולדלות ציטוטים ועוד. שופטים לא עובדים כל היום, יש ישיבות יש לוויות כנסים ממשלתיים... ומנין לי לדעת זאת? היו לי כ 20 תיקים בעליון  שלא בפני שופט, החלטה בפקס). שלושה דיונים בשלושה הרכבים:

הרכב א- רובינשטיין, דנציגר מזוז. לא ידע שביקשתי לפסול אותו בבקשה לפני הדיון.לא קרא איך ידע. העוזר שלו כותב החלטה הוא לא מעיין בה.
הרכב ב- חיות מזוז וילנר. חיות ומזוז לא ידעו שתבעתי אותם והליך התביעה עדיין פתוח במחוזי תל אביב.
הרכב ג- חיות מזוז וילנר. חיות ומזוז לא ידעו שחיות מחקה את התביעה נגד עצמה.

אין להם מושג הם לא יודעים לא קוראים ולא מעיינים בתיק לפני הדיון. בדרך כלל זה הולך כך:
חיות: אדוני, עיינו בתיק, יש לך 10 דקות לסכם את הטענות. ברגע שהם רואים שאתה חוזר על החומר אן לא שולט בחומר אז הם נותנים לצד השני לדבר. ואז אומרים החלטה תינתן בהמשך. העוזרים כותבים ואין להם מושג מה עלה בגורל התיק.


מה תפקידו של נציב תלונות השופטים? ולמה אין סיכוי שימצא תלונה מוצדקת על שופט?

תפקידו האמיתי על פי חוק לבקר שופט ולבדוק אם תלונה מוצדקת או לא בגין התנהגות ואין תפקידו לבקר אם השופט החליט החלטה נכונה. החלטה נכונה היא עניין של ערעור. דוגמה במקרה של פוזננסקי תפקידו היה להלבין את הפעולה של פוזננסקי מפלילי לאתיקה, ולכן גם החזירו את פוזננסקי.

נציב תלונות השופטים עד כה תמיד היה שופט עליון בדימוס. במשוער בכל שנה יש 1200 תלונות על שופט. לנציב תלונות השופטים יש צוות של כ 10 אנשי משרד. 3 מהם במשוער הם אלו שמעיינים בתלונות. עם הנציב מדובר ב כ ארבעה אנשים נניח חוץ מהמזכירות המנהליות.

1200 תלונות לחלק במשוער ל 200 ימי עבודה בשנה הם כ 6. ז"א בממוצע ארבעה אנשי מקצוע אמורים לטפל ב כ 6 תלונות ביום. נניח שיש רק 3 ולא ארבעה. מדובר ב 2 תלונות ליום על כל איש מקצוע. כמעט כל התלונות עוסקות בתלונה לא רלוונטית ושעל פי חוק, הנציב לא מוסמך לטפל בה לפיכך כל אנשי הצוות למעשה "מגרבצים" כל היום כי מאוד קל להבין תלונה כזאת ולכתוב תשובה שהיא מוכנה מראש, כי היא נשלחת למאות מתלוננים באותה הגרסה. עוזרי הנציב נמצאים כתשתית למינוי שופטים וחיילים בשעת אמת. מערכת המשפט תתמוך באחד מהם להיות ממונה לשופט, אחד כזה יהיה שופט ויתפור אנשים לפי הצורך.

נציב תלונות השופטים ממונה להיות הנציב בגיל 70 למשך 5 שנים. הוא שופט עליון שפרש לפנסיה, זאת על מנת שתהיה לו משכורת חינם עד גיל 75 ועל מנת שמערכת המשפט לא תמצא פגמים בשופטים, אז ממנים מישהו משלהם שאין לו אינטרס למצוא פגמים אלא להסתיר אותם.

במשוער 3 אחוז מהתלונות נמצאות מוצדקות. אם לא ימצאו תלונות מוצדקות כלל הרי זה לא סביר לפיכך חלק מוצדקות.

עד ליום זה, לא הועמד שופט מכהן לדין פלילי בישראל על הפרת אמונים, שוחד מרמה וכן הלאה. 75 שנות עצמאות, 0 מיקרים למעט גיסו של ברק שהיה שופט בדימוס בעניין חברת חשמל, הילה כהן, נשאלת השאלה איך בכלל נתקבלה להיות שופטת, וגם היא מקבלת פנסיה, אל תדאגו, שופט אחד לפני שנים בעניין כרטיס משחק כדורגל או כדור סל ואולי עוד שופט שהיה של זדורוב בעניין מיני, אם שדולת הנשים לא הייתה מתערבת, זה היה מוסתר.

כל הזכרת שם פרטי של מאן שהוא  היא לכאורה לצורך ניתוח הסטטיסטיקה ולא לשים אותו ללעג. 

למה מדינת ישראל רקובה וחסרת תקנה?

אחת התשובות היא שלמבקר המדינה אין יכולת להשפיע. על מנת שמבקר המדינה ישפיע יש לשנות את החוק שהוא יוכל לפעול בסמכות משפטית לדוגמא ליתן צו עיכוב הריסה, ליתן צו חיוב פקיד משרד ממשלתי  ליתן תשובה. בפועל היום המבקר רק משקיף מהצד. כאשר פקיד ממשלתי לא משיב ותפנו למבקר המדינה, אין למבקר יכול להשפיע על הפקיד. לפיכך תצטרכו להגיש עתירה מנהלית שאורכת זמן רב  והרבה כסף, ומוגבלת בהגשתה עד 45 יום.

מה תפקיד עתירה מנהלית במדינת ישראל? מהי עתירה מנהלית?

עתירה מנהלית אינה תביעה על כסף, אלא טענה שהחלטה של פקיד ממשלתי אינה חוקית. על מנת לעתור יש צורך להיות עו"ד מומחה בעתירות כי דין בתי המשפט המנהליים והחוק המנהלי שונה מהחוק האזרחי. הזמן מוגבל עד 45 יום ועל העותר לעמוד בתנאים. אתם תוציאו כסף, והפקיד ממשלתי לא יפוטר ויקבל משכורת. תפקיד הפקיד להיות נאמן לאג'נדה של המשרד גם אם היא סותרת את החוק. נאמנות מביאה לו קידום, ואם הוא הוא מפר את החוק יש לו חסינות. נניח ששילמתם אגרה לעתירה 2300 שקל ושילמתם לעורך הדין 10,000 שקל תצטרכו להמתין יותר מחצי שנה עד לדיון. בינתיים הפקיד קיבל משכורת, הכיס שלכם התרוקן. כך המערכת עובדת.

מה תפקידו של בית המשפט בישראל?

תפקידו של שופט הוא לפחד מהגורמים ששולטים עליו: שופטי העליון, פרקליטות, אנשי הון. שופט בישראל הוא בובה. אין הרבה שופטים אמיצים. שופץ אמיץ גם לא מקבל קידום. בבתי המשפט השלום תוכלו למצוא שופטים מבוגרים יחסית:

א. או גרועים מאוד.
ב. או טובים מאוד אך הם פוסקים בניגוד לזרם המקובל.

תפקיד בית משפט הוא להתיש את האזרח הקטן על מנת שלא יהיו לו כוחות להתנגד למערכת השלטון במדינת ישראל.

אם אני גלמוד, ערירי, או לא מאמין במדינת ישראל מה עליי לעשות?

אם אתה נפטר מדינת ישראל היא היורשת של כל הרכוש שלך. ברגע שהוכחתי לך שנשיאת העליון מושחתת והממסד מושחת אתה בעצם מוריש את כל הרכוש שלך לארגון פשע. עליך להכין צוואה ולצוות את כל רכושך לי, לסהר שוקר ת.ז 033613431. בצוואה שלך אתה תיתן  הוראות שאני אהיה הנאמן. אני אמלא את הרצונות שלך מה לעשות בכסף. תוכל להתנות שעורך דין מסוים  שתנקוב בשמו בצוואה יהיה המפקח על הנאמנות שאקיים את צוואתך

דוגמא:
א. אני מצווה שסהר שוקר יתרום את הכסף לבניית גני ילדים לא משנה המגזר.
ב. אני מצווה שסהר שוקר יעשה ברכושי ככל שעולה על רוחו.
ג. אני מצווה שסהר שוקר יבנה בית כנסת.
ד. אני מצווה שסהר שוקר יבנה מסגד.
ה. אני מצווה שסהר שוקר יבנה כנסייה.
ו. אני מצווה שסהר שוקר יקים בית תמחוי.

אני סהר שוקר, מתחייב להיות הנאמן שלך. בכל מקרה מדובר בתוצאה ידועה מראש, מדינת ישראל מושחתת, ומדינת ישראל לא תעשה את רצונך. אז מה מה יש לך להפסיד?


מה החלום הכי גדול של סהר שוקר?

החלום הגדול הוא שכל התורמים למדינת ישראל יפסיקו לתרום כסף למדינה ישראל אלא יתרמו את הכסף לקרן הנאמנות של סהר שוקר. סהר שוקר יקיים את רצונם של התורמים תחת פיקוח עו"ד אם התורם יבקש וסהר שוקר יהיה הנאמן לעשות בכסף של התורם בהתאם לצוואה.

                                            כי אין לנו מדינה אחרת.

הערה: סהר שוקר, יהודי, בן 46 , שירת בצבא בחיל רגלים משוריין, רובאי פיקודי 08, קיבל תעודת הוקרה כמצטיין יחידה פלוגת חרמ"ש "אורן" מידיו של מפקד האוגדה דאז, יואב גלנט, בעקבות תפקוד מקצועי בפעילות מבצעית, התגייס למלחמת לבנון השנייה, בוגר תואר ראשון בתחום לוגיסטיקה וכלכלה, עוסק מורשה כמעט 20 שנים, ללא עבר פלילי ואף בית משפט עד היום לא מצא שהוא אינו דובר אמת.

וכמובן מחבר הספר הפרוטוקולים של שופטי ציון שמוכיח שנשיאת העליון מחקה תביעה נגד עצמה ונגד מספר שופטים.